יש ריח של שתיקה קרה באוויר
ואתה כתמיד עומד מולי מוכן
עם קוץ ביד אחת
ופרח בשנייה
ומחכה, לוקח את הזמן

ולי חיים שלמים עומדים בפתח
מחכים שבין כל הברירות אבחר
בין גזר ומקל
בין שמאל ובין ימין
לבחור מהר לפני שיהיה מאוחר


מוצאת כיסא נטוש בפארק עזוב
ומחכה לדבר הטוב הבא שיבוא
הרוח הקרה
מכה בי בעוצמה
ואיה הנסיך שייתן לי את לבו?

ולי תקווה שלמה נחבאת בסתר
מציצה מפעם לפעם בין החרכים
בעיניים תמימות
מחייכת אליי
לפעמים מפסידים אבל לפעמים מנצחים...


בקרבת מקום בלתי-קיים אני נודדת
מנסה למצוא משמעות בעולם שסביבי
צעד פה, צעד שם
ויש טעם של מלח
לדמעות שזולגות מעיניי, מכתימות את לבי

ולי חלום שלם נחלם כל רגע
מחייך וסוחף אותי לעולמות אחרים
מנשק וחולף
מתחלף והולך
ונותר לו ברקע הצליל של ליטוף מיתרים


ומה כבר משנה מה יהיה
ומה צריך להיות
תמיד בסוף נקום ונלך
ונמשיך לחיות
כי אין כאן עניין של ברירה ממשית
מדובר כאן בהוויה האנושית
וגם אם תשובות אין לנו להכל
ננסה תמיד למצוא אותן ולהמשיך לגדול.

30.12.06