ואתה מביט במראה
שום דבר לא השתנה
ובכול זאת
אתה תולש עוד דף, מן היומן
הנה חלפה שנה
מה עשית
שום דבר לא התחיל
שום דבר לא נגמר
לא שומע בחוץ
את מחיאות הכפיים
שאתה שומע בראשך
זה נמשך, יום אחר יום
מתעורר אל בוקר חלש
יש מלחמות במקום אחר
ואתה כאן על המיטה
לא זז
הנה חלפה עוד שנה
ומה אתה עשית
שום דבר, זה כתוב לך ביומן
סיגריות במאפרה, דיסקים על השולחן
טיפול שבועי
והכול עולה מחדש
מן המרתפים
ישר אל עליית הגג
ואתה קופץ עם זה כול יום מחדש
אל עצמך, אל ימים שלא חולפים
והיא לא תחזור, אתה הרי יודע
היא מחקה אותך מן הרשומות
וזאת שפעם חשבת שתמשיכו ביחד לנצח
התחתנה כבר עם אחר, עכשיו היא
סופרת, ילדים או ארגזי מעבר
ואתה עדיין תקוע באותו חדר
הנה עוד שנה חלפה
ואתה יכול לתלוש את הדפים
היומן מתרוקן, חלפה עוד שנה
עוד מעט לא יהיה לך
מה לתלוש
רץ ממקום למקום
כמו מישהו שבאמת זז
אבל האמת היא, שאתה רץ בין הקירות
מפחד מהצל, אז מסתתר בחשכה
וכול שבוע מעלה את זה מחדש
כאילו יש איזו תשובה, שמחכה לך אי שם
יום אחד עוד, תתעורר ותגלה
שהתשובות לא כתובות בספרים
לא נאמרות על ידי הגיבורים בסרטים
והנה חלפה עוד שנה, אתה זוכר בוודאי
איך ישבת מול אותו מסך, בדיוק לפני שנה
הקלדת את אותן מילים, שברת אותן שיניים
ובחוץ, יש עולם
תפתח את החלון, תגלה שלא כולם ילדים או מטומטמים
אם תצא, עם מילים אחרות, במראה קצת יותר פשוט
בלי לסבך כל דבר, בזיכרון ישן או געגוע לדבר מת
השנים לא יחלפו, כמו דפים ביומן,
ויהיה לך גם דף אחד שתוכל, לשמור אותו לשנה הבאה