תגלחי אותי
משיער זקני
אני רוצה
להתפרק
מהחזות הגברית שלי
לחזור אל זרועותייך
כמו ילד קטן
תניחי אותי בחיקך
אל תשאלי אותי
מה יביא המחר
אני לא יודע
תנקי את פניי
ואז תחבקי אותי חזק
תהיי לרגע אחד
דמות שלא  הכרתי
משוררת, נביאה
ותיקחי אותי בידייך
תפרקי אותי, מן החזות הגברית
מן הנשק שאני אוחז בידי
ותכניסי אותי אל עולם
בלי תעלות וסבכים
לא מבקש, שיחי הסוואה
ומשטי הצדעה
תניחי אותי על המיטה
תכסי אותי
ספרי לי סיפור
על נסיכות שעולות מן המים
אל פתח הבית
ואת תופיעי שם, בבגדים לבנים
לא אכתים אותם לעולם
את ידיי תיקחי
ותניחי על מותנך
כמו גבר שפסק להיות
תלמדי אותי, את החולשות
תנגבי את עיניי בלילות
שהסיפור יעלה על גדותיו
בסוף, גם אנחנו נופלים שדודים
אל תוך העלילה הסבוכה
תנגבי ממני כול סימן גבריות מיותר
גם אצלך, נסיכים נשארים על החוט
זמן רב ממה שניתן
בצבעים עבים, תדגישי את הגבולות
חבקי אותי חזק
ותאספי אלייך, את פירורי
אני אבוא, מותש, מוכנע
תאספי אותי, משוררת הנבואה
אל עתידי
נטול חזיונות קסמים, אבוד בין השבילים
ואני קופא מקור
את תחבקי אותי
גם אהבות של נסיכים, נידונים לכישלונות
גלחי אותי מחזותי הגברית
עבור מענה זמני
נטול הגדרה