יש לי נפש טובה שנשחקה מעט עם השנים -
"זה רק אלוהים מלמעלה שכופה עלי להיות רע עם אנשים".
אז לאן אתה בורח? זאת דרך ללא מוצא,
"אל תדאגו לי , את השבילים שלי אני קובע"
ואכפת לך בכלל אם היא רוצה או לא רוצה?
אני מלך העולם שנכנס כרגע לחדר,
ואז מה אם קצת לבד ברגעים של חסד -
הרי מאז שהייתי קטן ידעתי שהכל יהיה בסדר.
עוד בלונדינית חמודה שיושבת על הבר, אני ידאג לה
בדיוק עד לדקה שהכל נגמר.
ואין לי חברים, וזה משהו קבוע, בדיוק כמו עם אחרים
ויש אחד, שאף אחד אותו לא מכיר, ואני לא מוכן לספר
כי הבדידות שלי נובעת מבפנים.
ואיפה הרגש שלך? שחיפשת אותו שנים
תדליק סיגריה, תחשוב, לך ישר, בלי סטיות יותר מהשבילים
ועוד קפצו לו לראש כמה מחשבות על אהבה
"אמא אל תלמדי אותי איך להגיד לך סליחה".
ועוד צחוק אחד גדול על הרגע מאתמול
שנייה אחת של רגש שנמחקה מהפנים
כל הזבל בעולם לא יקנה לך חבר
- כמה טוב הוא יודע, על מה כולם מדברים.

והוא יושב אל מול המסך הגדול , זה כמו מראה לתוך המחשבות שלי
והוא שובר דברים באוויר, והכל נעלם שפוקחים את העיינים
ואף אחד לא יודע ואף אחד לא חודר
הרי עם כאלה אוייבים מי צריך בכלל חבר?
עוד בריחה אחת הצידה, לשבור את המראה שממול
הוא לא צריך שאף אחד יגיד לו, הוא יודע הכי טוב.