ליאל אדמון / היא |
ליאל אדמון / היא |
מילים גסות משחקות מחבואים בראשה מחשבה לא נוגעת בחומר וממסיה את היצר שבין האצבע לדף. שתיקה דולקת בבית החזה יונקת חמצן בשקיקה (הוא עוד יחזור) - חרחור עמום נוגע בשפה התחתונה (משהו בצלקת שלו דומה לה) ובנתיים בין שאיפה לנשיפה יש לה עוד מספר זכרונות חנוקים. |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|