|
מילים גסות משחקות מחבואים בראשה
מחשבה לא נוגעת בחומר
וממסיה את היצר שבין האצבע לדף.
שתיקה דולקת בבית החזה
יונקת חמצן בשקיקה
(הוא עוד יחזור) -
חרחור עמום נוגע בשפה התחתונה
(משהו בצלקת שלו דומה לה)
ובנתיים
בין שאיפה לנשיפה
יש לה עוד מספר
זכרונות חנוקים. |
|
|
"מה זו השטות
הזו לקצר את השם
שלך ל'רק
ניטשה'? אתה
תישאר לנצח
ניטשה
צרונונוביץ', לא
איכפת לי שזה לא
יתפוס לדורות!
מה אתה חושב
שאתה, קאנט?"
אימא של ניטשה
ובוריס |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.