אני רואה את החיה הגדולה,
המפלצתית.
שתי עיניה הגדולות
זורחות כמו שמשות בקדמת גופה,
וארבע רגליה השחורות
מניעות אותה קדימה
מבלי להתרומם כלל מהאדמה.
נהמתה איומה ובלתי נלאית
וצחנתה קשה ממוות.
לבטח היא רוצה לטרוף אותי
על כנפיי ומקורי.
המשחק מתחיל:
אני מתחיל לצלוע,
זנבי הארוך והמסוגנן
מקרטע מעלה מטה
בהצגה משכנעת של נכות קשה.
החיה, בראותה מולה את הטרף הקל
משתהה במרדפה,
בטוחה בהצלחתה.
והנה,
הטרף המובטח מתעופף לו!
מסתלק בצווחות של גיל ובוז:
סיק! סיק! סיק! סיק!
אני מקנטר את המפלצת,
בעוד היא ממשיכה הלאה בתסכול
לחפש לה טרף אחר.
סיק! סיק! סיק! סיק! סיק!