את עצמי מזמן אכזבתי אז מה יש לי להפסיד
מנסה בכל הכוח את חיי לא להספיד
כבר שנים שלא הרגשתי כה קרוב לקרקעית

את הכוח כבר איבדתי משנים של נדודים
חברים רבים איבדתי ממרחקים ומתככים
משתדל שלא לקרוס כבר אך שנים שאין לי אלוהים

אך הנה אני כאן, בהתחלה שנית
הנה אני כאן, אחרי עוד תפנית
לא אוהב את מה שאני רואה במראה
סתם עוד אדם. סתם עוד בן תמותה

רחוק כבר מהבית, מארץ נעוריי
מביט בעוד תמונות נוסטלגיה, עצב בחיי
מנסה עוד להרחיק את התמונה שלך על ערש דווי

לבד בתוך הלילה, שלג מכסה את הנוף
קריאות עזרה או בכי לא עוברים את המשקוף
אך דבר לא ישנה זאת. העתיד צופן תקווה בלי סוף

אך אני כאן, שוב בהתחלה
אני כאן. סתם בן תמותה
כבר מוכן לעוד תפנית חדה
מתכונן לעוד שעה

אז ימים עברו ואיך כנה הייתי רוב חיי
איך הייתי כה נאיבי וחלקתי את דבריי
עד אשר גבי נדקר, כי כה קרובים היו אויביי

אויב מחוץ, אויב מבית, כלל לא משנה
כי למדתי גם אני איך לשקר ולבזה
ודקרתי גם אני גבים, ואין כבר חרטה על זה

אך אני כאן, בהתחלה עדיין
אני כאן, לעוד יום יומיים
ואזרום עם החיים בינתיים
כי כבר למדתי מה המחיר.

אין מנוס מעוד מצב שבו שוב אפגע
אך למדתי מול משבר לא לוותר, להירגע
ואחרי הנפילה המצב כבר לא כל כך נורא

ובמן נימה אופטימית אחרי מצב של בזיון
גם גב של צלקות הופך אט אט למן שריון
יש לזכור שיש כאלה שעברו משבר יותר איום.


אז אני כאן, בהתחלה חדשה
ומוכן לעוד מסע
חמוש בידע ותקווה
וזאת למדתי משפע חרטה