ג'קי ג'קובסון / יערות |
והאש
אינני רואה את היער,
אך יודעת שהוא קיים.
פניי מהבילות למולו
הוא אומר,
אנשים יפים יותר סביב למדורה.
אני מהנהנת
דמעה מעושנת מיטשטשת בי
האדמה תחתיי כבדה
אני
כמו היער
מאפילה והולכת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|