|
גבו אופף אותי
ואת
יושבי בית הקפה
שטיח צמרי של זמן
נפרש
תחת רגליו.
כל הווייתו מקטורן
גברי ומיוזע מעט
מוטל על ספה אורטופדית
שעונה על קיר בז'.
שתי נשים מוצאות אותו,
זרועו האחת נלפתת
בפרקי אצבעותיה של
האחת
כתפו השנייה נבלעת
בכף ידה של
האחרת.
בכל מפגש עם בני אנוש
המבט שלו עולה מעט למעלה
לפגוש את מה שהוא
מעל לבני אנוש.
בן עשרים ושש. |
|
|
חכמים על
אבטיחים:
נראה אתכם עושים
סאברס בלי
גרעינים !
פרה בלי ראש |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.