[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ענת אורן
/
תמיד יש פעם ראשונה

כשאמרת לי שאתה אוהב אותי הרגשתי גאווה.. ורציתי להגיד לך
בחזרה אבל המילים לא יצאו מפי.. הסתכלת עלי במבט מבקש למשהו..
כל כך ציורי הרגע, אם רק יכולתי לצאת שניה ולראות איך זה נראה
ממבט הקהל.. וליטפת אותי, ונישקת אותי.. והרגשתי זיעה קרה
בידיים, ידיים שרוצות להרגיש אותך, כל כך נכון הכל, כל כך
מתאים.. והרגשתי איך משהו פשוט מושך אותי אליך, ופי מונח על
פיך ועיני עצומות.. ולשונותינו מתנגשות והטעם המתוק שלך אצלי,
טעם שאני לא אשכח בחיים. הורדת לי את החולצה ואני לך וגופותינו
נוגעות בחשש, והגוף שלי מתחיל להתחמם.. הורדתי לך את המכנסיים
ולקחת את ידי וקירבת אותה לשם.. והרגשתי בפעם הראשונה מה זה..
ושנינו מזיעים וכל כך נמשכים. ולאט לאט אני מורידה את המכנס
ואת התחתון. מרגישה כאב, אני רוצה שתפסיק אבל גם כל כך רוצה
שתמשיך, ואתה מסתכל עלי בדאגה ושואל אותי עם אני בסדר אם אני
רוצה שנפסיק ואני לא יודעת מה לענות.. אז אתה ממשיך, וזהו
נגמר. אתה מסתכל עלי ישר לתוכי.. אני כל כך אוהבת אותך את
החיוך שלך, את העיניים הירוקות שמחיכות אלי ואמרות לי כל כך
הרבה. אתה נשכב לצידי ומחבק אותי חזק חזק כדי שאני לא אברח,
ככה אתה אומר לי, ואתה מנשק לי ונרדם ואני שומעת את הנשימות
הקצובות שלך, והן מספרות לי כל כך הרבה...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ל מ ה ?





זאת ששואלת למה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 1/12/01 6:53
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ענת אורן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה