|
זה הכול החל בבוקר יום סתיו.
קשת קטנה נמתחה לאחור
והחל הפטיש קדימה לדהור.
הוא פגע בסדן מתכתי קטן,
שהכה בעיגול נחושת במכוון.
אז החום פרץ לכל הכיוונים
וגוש של עופרת עף מלפנים.
הוא עבר מנהרה חשוכה, ארוכה
ויצא אל האור בליווי של שריקה.
את האור הנפלא לא ראה זמן רב.
הוא הגיע למקום ממנו לא שב.
למה הרגת אותו?
הוא רצה לחיות! |
|
|
האישה, אני,
לבמה, בית, את,
את, מכור,
עזבתי, חדשה,
זרקתי.
לפניך עשר
מילים, יש לסדרן
מחדש כך שיצרו
סלוגן מבדר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.