נפרדנו ברגשות מעורבים
לא קל לך כשעוזבים אותך
לומדת שלא ניתן לכפות דבר
לבשת את שמלתך הפרחונית
נפנפת לשלום
דמעה גשומה על לחי הר
לחשת- אחכה שתחזור

רצתי לזרועות האחרת
קיבלה אותי בנימוס, נזהרת
נימוס לא היה הצד החזק שלנו
היא אוהבת את הלוק שלי השונה
אצלך הייתי עוד אחד
אומרים שזה מה שעושות לך אירופאיות

אך ככל שהזמן עובר
אני זוכר אותך יותר
המזג החם שלך
ואיך שאת יודעת לפנק
מרגישים ביחד כשקשה
תמיד אותו חיוך כינרת
תמיד אותן עיניי חרמון
אותו מדבר ידיי תפארת
וראש תל אביבי מוצף דמיון
כשאחזור , רוצה להזדקן ביחד?

חושב עלייך המון
הם אומרים שבגלל הגעגוע
אני עושה ממך הרבה
יותר ממה שאת שווה
אבל פעם ב.. כשנפגשים לקפה
זה מרגיש פשוט זה
כשאחזור
רוצה להזדקן ביחד?