|
על ספסל , שלובי ידיים
נחבאים לשעת ערביים
רועדים מרוח ים
אני והוא
בעיניו תחינה אלמת
השתיקה שלי רועמת
מתקשים לקרוא בשם
אותה תשוקה
אז בקול חלוד לחשתי לו
בוא נעוף אל הירח
שם נהיה טובים ורצויים מאוד
נראה הכל ורוד
לעולם לא ניטול את כובד האשמה
נסתתר בצל העננה
כשנעוף אל הירח
שם נראה דומים
אנשים מאושרים
שאת הירח מבקשים
מי שעף צריך כנפיים
את שלי כרתו בינתיים
הוא רטט בשפתותיו
לאות בושה (אני חיבקתי)
אם תביט עמוק במים
תוכל לראות את השמיים
אם תעז לצלול עמוק
תתחיל לעוף
כל השאר טמון באמונה
אז בוא נעוף אל הריח
שם נהיה טובים... |
|
|
אני רוצה לתת
בראש לשכנים שלי
שעושים ערב שירה
בציבור מתחת
לחלון שלי עם
טרבוקות ב 11
בלילה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.