הַשֵּׁמוֹת שֶׁל הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה
רוֹחֲפִים אִתָּנוּ בִּנְדוּדֵינוּ
דּוֹאִים בִּכְנָפַיִם פְּרוּש-וֹת מֵעָלֵינוּ
אָנוּ תּוֹפְסִים אוֹתָם
צָדִים אוֹתָם
וְהֵם אֵינָם מִתְנַגְּדִים בִּכְלָל
אֵינָם בּוֹרְחִים מֵאִתָּנוּ
מַכְנִיסִים אוֹתָם לִכְלוּב קָטָן
תָּלוּי בַּחֲלוֹמֵנוּ
כְּשֶׁהוּא נָע בָּרוּחַ הַקַּלָּה
מַאֲכִילִים וּמַשְׁקִים אוֹתָם
בְּכַמָּה פֵּרוּרִים וּמַיִם
מְצַיְּצִים לָנוּ מִדֵּי בֹּקֶר
וְעוֹצְמִים אֶת עֵינֵינוּ עִם בּוֹא הַחֲשֵׁכָה
לְאַט לְאַט הֵם גְּדֵלִים לִהְיוֹת
הַשֵּׁמוֹת שֶׁל הַפַּעַם הַשְּׁנִיָּה.

                           דן ספרי
                                                         
©