הבוקר
עוד הבוקר רבצה כאפלה
בסתר ארבות עיני
שומרת צעדי
כדיאנה הרצה אחר
הצייד עדת כלבים בעקבותיו.
מן השמים נפלו עלי
הלבישו בושה קשה שקדנית
עול מצוות להדר בהן
להתהדר בצעקה
כבת יענה
רצה למרחקים ארכים
עקבות החול על ראשי
ברוחי, באויר הרץ סביבי
כלה בלובן החבצלת
בצלופן ירקת צואר
כלואת ראש הנוטה
שמאלה בשקית שקופה,
על מצע כחול-תורכיז-זהב
נח לבה על אמריקן
קונפורט החדש, גופה נרגע,
מות גבורים היה מותה.
כל המעלות היו בה
יפה, חכמה, לא
מאשרת, כתשוקה, עקרון, כעדי
בנשמתה נעוץ פוצע
שאין טוב ממנו
להתגנדר בו מול העולם.
בין שמים וארץ
במעלות קדושים מזהירה
דוחה את השפע
קרבה את הקץ, אחרת.
|
