ג'ו רשף / אוטובוסים |
"אמא אמרה לא לירות בתוך האוטו", אני צועקת
לריפוד במושב האחורי.
אני רוצחת אוטובוסים. מוציאה אמ-16 ומחוררת להם את הצורה,
אוטובוסים-מסננת מתבוססים בשלוליות שמן ודלק וברגים
ושאריות מנוע.
הם מחליקים עייפים על כבישים ראשיים, כריות-אוויר
מתנפחות כמו בלוטות דמעות,
בצער. צער לא-לי, לא-להם.
צער שנוסע רחוק
גדול מהמידות שלנו כמו מכנסי ליצן ענקיים ואנחנו
מחליקים בתוכם, צוחקים על איך הכביש רטוב,
איך אני תאונת שרשרת. אין בי אהבה ואין בי רחמים.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|