ג'ו רשף / אוטובוסים |
"אמא אמרה לא לירות בתוך האוטו", אני צועקת לריפוד במושב האחורי. אני רוצחת אוטובוסים. מוציאה אמ-16 ומחוררת להם את הצורה, אוטובוסים-מסננת מתבוססים בשלוליות שמן ודלק וברגים ושאריות מנוע. הם מחליקים עייפים על כבישים ראשיים, כריות-אוויר מתנפחות כמו בלוטות דמעות, בצער. צער לא-לי, לא-להם. צער שנוסע רחוק גדול מהמידות שלנו כמו מכנסי ליצן ענקיים ואנחנו מחליקים בתוכם, צוחקים על איך הכביש רטוב, איך אני תאונת שרשרת. אין בי אהבה ואין בי רחמים. |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|