נכתב במסגרת סדנת פורום "מגירות השירה"
"בזעת אפך תאכל לחם, עד שובך אל - אדמה,
כי ממנה לקחת; כי עפר אתה, ואל - עפר תשוב"
בראשית פרק ג פסוק יט
אדם פרי האדמה
ממנה בא, אליה ישוב.
חייו עפים במהירות האור
רגעים שמחים, רגעים עצובים
בהגיע שעתו להחזיר נשמתו
אל בוראו, ברגעיו האחרונים
עת נאחז בציפורניו בחיים
עולה בו תהייה, אם כל שעבר
לא היה אלה טיוטה
לקראת העולם הבא
אדם פרי האדמה
ממנה הגיע, ואליה חוזר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.