שוב אני מופתעת עד כדי גיחוך
אני רואה ומתקשה להכיל את העובדות בתוכי
אהבתי אותך
סמכתי עליך
וידעת מה אתה עושה, לא היה מקום לבילבול
ידעת וזה לא היה אכפת לך

אתה משקר כל כך טוב
גם לעצמך

איך אתה יכול לומר שאהבת אותי
אהבת להיות אתי
אהבת לקום אתי בבוקר
אהבת שאני שם בשבילך
אבל לא אותי.
לא יותר משאהבת את עצמך.
לא מספיק כדי לעשות אתי חסד קטן ולומר לי ללכת.
ללכת בזמן.

מה עוד אפשר לעשות
אפילו כח להיות פואטית אין לי
איך כותבים בצורה פואטית שבגדו בך בצורה כזו
אין לי אפילו תחומים אפורים להתנחם בהם
פשוט רוצה שזה יעבור ממני לדף ומשם רחוק ממני
רוצה לחשוב שהעולם הוא אחר ודברים כאלה לא קורים בו
רוצה את הבועה שלי בחזרה.

אבל אני יודעת שהם כן
ולפעמים נמאס לי מהעולם הזה ובא לי לזרוק אותו לעזאזל,
אם כבר גיהנום אז לפחות בלי הסוואה.