סרקסטית מדומה / עודנו כאן |
מסרב קולו לדום,
רגשות שעוד ישנן
מדגישות קיומן,
והלב עודנו כואב
סובל ודואב,
והיא מתקשה לשכוח
מזיכרונה מסרב אתה לפרוח.
היא זוכרת,
היא שומרת,
היא נוצרת
ואוגרת
אותך
אליה.
הערצתך עוד ממשיכה,
כפי שהיית כפי שאתה,
קסם מילותייך שלא נשכח
ובמחשבותיה הכל טרי
ואינך במקום נידח,
הלב, הפעימות
זועקת אלייך בקולי קולות
שוב אליה
מחה דמעותיה.
היא זוכרת,
היא שומרת,
היא נוצרת
ואוגרת
אותך
אליה.
כי הגיעה השעה
לחתום בנשיקה,
לו היא מייעדת
ולמרות הכל
מכריחה עצמה
ומוחקת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|