[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אני עומדת על גבעה דימיונית,
מביטה איך אני נמסה ומתמזגת בנוף.
שדות קצורים של חיטה צהובה עוקצים-
מרגלים אחריי.
גוון הגבעות הסגולות צובט בליבי הנרגש,
אהבתי היחידה משיבה לי מבט- עיניה חודרות מסכים צמיגיים,
ממיסות קרחונים בלתי נראים.
שוב ושוב אני נדהמת מיכולתה הבלתי אפשרית לחדור אלי בחצאי
הברות,
בנגיעות כמעט לא מורגשות.
הרעב אליה מציק בי- דואב,
גופי לא שלי עוד, אינו בר- שליטה.
מנסה לברוח מכוחה.

כל כך רוצה לגעת, לשאול.
אוסרת עצמי בכיסים, חגורות-
רק לא לפגוע, רק לא להכאיב.


מזמן







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
החיים אז היה
טובים. שלוש
ארוחות ביום,
מגורים, אפילו
היית יכול לקבל
עבודה מידי פעם,
אין דאגה בעולם,
אתה מוקף באנשים
כמוך. החיים לא
היו יכולים
ליהיות יותר
טובים


- מזכרונותיו של
ניצול שואה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 1/12/01 7:10
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שחר וינשטיין

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה