"החיים חולפים",
אמרת,
"ואיתם המשמעויות".
הסתכלתי בשניות המהבהבות.
לא הצלחתי שלא
לספור לאחור
את החיים
שלנו:
זריחות כחולות ארוכות.
אצבעות מחפשות.
גניחות קצרות.
ותקווה.
רגעית.
"משמעויות חולפות,"
עניתי,
"הן ריקות
כמו החיים החולפים".
ולרגע,
האמנתי שאני טועה.
"גוף האדם חולף",
אמרת,
"אך לא האדם".
תן לי אמונה,
או תן לי כבר
את היאוש המיוחל. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.