שחר וינשטיין / אלם |
לא מוצאות אחיזה
ברגשות המתפתלים.
המילים הקטנות שלי
נאלמות אל מול עוצמתך
בנפשי המצולקת.
והן הולכות לי לאיבוד,
וקופצות מבניינים,
מתפתלות בין שתי ידיי-
בולעות כדורים.
כי כשאני חושבת-חולמת-חשה
אותך,
איכשהו מילותיי נערמות
בערימת דייסה גדולה
על מפתן ליבי הדל
המתדפק בעוז
על דלת אהבתך.
יולי, 2001
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|