לחן: עמרי מוגזח
עכשיו כשהערב נופל למולי
ואת כל-כך רחוקה
החום של לחייך מתאסף בידי
בקהות חושים רכה
מנסה לאחוז, מנסה להרגיש
מנסה, ואולי לדקה
תתני לי מעט להציף אותך שוב
באותה מילה שחוקה
השמש שוקעת מבין ההרים
לנהר של חומות ותקוות
ואני לאיבוד נעלמתי איתך
בינות לתפילות מתוקות
לראות את יופייך, לראות את נפשך
לראות את ידי בשלך
וכך אפליג אל תוך ים של לבד
אפליג לבד, איתך
מאז גם הבוקר ההוא הראשון
הפך לי ללילה לבן
וכשאת אוספת אותי אל חיקך
אני לא שואל לאן. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.