ליטל מור / חולשה של שמונה ושלושים |
אלף רסיסים, ביניהם שניים מהם לא שלי
נשלכו הישר לעברי בקול נפץ גדול
מושתל לך פח קטן, ממש ליד הכבד
שאומר לך מתי לפגוע ומתי לשקר
אני עוצמת עיניים בבהלה עצומה
ומתחילה לרעוד
אלף דמעות שלי, אחת מהן שלך
ממהרת לרדת, כאילו סיימה את חלקה
רבבות של שניות
שנים של שתיקה
עוצמת שוב עיניים בפעם האחרונה
אפס דמעות שלי, אלף קילומטרים ממך
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|