בנימין וולמן / עיר הקודש |
מתה
בשכונת מאה שערים.
אני הולך בסמטאותיה
כזר
רואה את החסידים
והמתנגדים
עדיין בנקודת הזמן
ההיא
רק אני נטשתי
את דרקון הקסם
והם ממשיכים לשחק
עם פאותיהם
ורגליהם שמשתרכות
בינות הבתים
המטים לפול
כמו דבר לא
השתנה
רק גופם נעשה קטן
יותר
כמו המבנים
והסמטאות שהיו צרות
בימים ההם
ובזמן הזה
הן אינן עבירות
עבורי.
ירושלים שלי
תקום לתחייה
מעבר לגדר
שם
קוברים את הגויים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|