ישות נצחית / שעת הסערה |
מעלה את צל אהובתי שנישכחה
עיניה כירוקת הנהר שערה כשיבולים ברוח.
סירנות ובנות ים משתכשכות בדופן הספינה
לוחשות לי שירי מלחים נושנים
האם כבר למדתי את שפת הדגים.
מפתני המאכלת צורמים תבניות בחשאי
אבק הדרכים רוחש עינים צעירות לדעת
אני מתעורר אל תוך מעמקי היבשה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|