קולות, משפטים, הדים, רעש,
אני מתנתק מן העולם נרעש,
ונסחף אל מערבולת גועשת בדמי.
ובפנים - שקט.
אתמול חיפשתי את מבטך בחלומי,
אבל החושך אליו התעוררתי
עיוור את הכל.
רציתי ללטף אותך,
הושטתי יד אל עבר חום גופך,
הסתובבתי, ולידי נשם רק   הקיר,
נשימות קצובות, קרות, מתנכרות,
הייתי מוכרח לומר לך,
שאני אוהב, המון, אוהב,
שפתיי נעו באלם,
וליבי, הוא שדיבר בכאב.
כמו ים וחוף הנושקים זה לזה ונסוגים,
כמו הליכה אינסופית במדבר אל עבר חזיון,
כמו דה ז'ה וו מתוק, שמנסים לפענח, אך לשווא,
אנחנו.
כמו הנוף הנשקף מהחלון,
אני פה ואת שם, עכשיו -
רחוקים וקרובים.
ואני טובע.
אני צף, חוזר אל העולם.
שוב שיחות, מילים, ריקנות, רעש,
ומערבולת יצריי סוערת בשקט...