י. ה. דניאל / אולי יהיה טוב |
המשווע מפניהם של הנואשים.
עת התקווה שוקעת בשחר הדיכאון,
דמדומי הבכי מאדימים על לחי נערה יפה,
והוא אוספה אל חיקו
ואוחז בגופה כאם את תינוקה
ומאמצה אל חזהו.
הוא לוחש לה אהבה ועל ימים יותר טובים.
בעיניים אידיאולוגיות נוצצות
הוא אומר שזה יהיה אחרת
והיא כמו תינוק המחפש את שד אימו
נצמדת אליו
ונדמה שכך יהיו לעולם
ואולי גם יהיה טוב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|