אני זוכרת אותי
בך מביטה
איך אתה מחליק אצבעות
על קימורי גופי
בבוקר אחד נפלא
מתבונן בי, חוקר אותי
כאילו וזו היתה הפעם הראשונה.
כל כך שקט בפנים
כשאנחנו מצליחים
למצוא את הזמנים...
כל הלילה
גנבתי לך את השמיכה,
לא השארתי לך מקום על המיטה.
"אימפריאליסטית" כינית אותי
כשהבוקר בא.
ואתה... נתת לי את כל המקום לצידך
הבטת בי בשינה
עטפת אותי בגופך
בכל תנוחה, יכולתי לחוש בנשימתך.
זה השקט הפנימי הזה
כשאני איתך.
כשהשעון צלצל
מתחת איברים ורטנת כמו ילד
"לא רוצה לקום"
ואני חשבתי לעצמי
שעוד מעט מתחילה שנה חדשה
וגם חשבתי...
כמה שאני צריכה
איזו המצאה שתעזור לי עכשיו
לכווץ אותך
כך שהיום תוכל לבוא איתי. |