את בוקעת ועפה - פורשת כנפיים,
משחררת כבלים, פוקחת עיניים.
את בוקעת מתוך החושך הקר, הכאב המתוק,
זה הנוגע בקצה האור מחפש דרכו לפרוץ.
.
מעזה לפתוח פתח אל תוך חיים ישנים-חדשים,
אותם החלטת להשיל מעצמך בדרך למירוץ לפני שנים.
ואת חוצבת, בוצעת, קולפת בשכבות הרגש,
בגרזן מהסס בדמעות מלוחות ממיסות את הנפש.
ואת בוקעת, נובטת מחדש - מעט מהססת,
מעיזה, מפתיעה אפילו את עצמך, מחדשת.
מנקזת עצמך לתוך תמצית הווייתך הברורה
ויודעת - עוד רגע קט, את עפה אל על, את ממריאה.
את בוקעת ועפה - פורשת כנפיים,
משחררת כבלים, מאירה דרכך בארץ ובשמיים.
את בוקעת מתוך החושך הקר, ונוטעת עמוק שורש.
את בוטחת, יציבה, ודרוכה לחפון לתוך חייך את החופש.
27.12.06
טלי יונתן
(ליפעת) |