|
זכרונות של שדות ומרחבים ירוקים
זכרונות של שבילים ארוכים
זכרונות של האופק הרחוק
זכרונות של בכי וגם צחוק
זכרונות של הפרי הראשון שצומח בגינה
זכרונות של ריקוד, שיר ומנגינה
זכרונות של ילדות קצת משונה
זכרונות של הנשיקה הראשונה
זכרונות של המקום שבו גדלתי
זכרונות של דברים שלמדתי
כמה חבל שזוכרים את העבר
אך בהווה כבר לא נשאר שום דבר |
|
|
אני רוצה לתקן
עוול נורא שנעשה
למרקס. מה שהוא
בעצם אמר, וזה
סיפור אמיתי,
היה "הדת היא
אופיום להמונים,
ונחמתם היחידה
של החלשים
והמסכנים",
כלומר הדת היא
דבר טוב. זה
שלנין הוא חתיכת
טמבל וקיצץ את
המשפט באמצע, לא
אומר שמרקס
טיפש. זהו.
רמבו 2 משנה את
ההסטוריה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.