תגיד- גם שם למעלה קר?
כי היום היה ממש קר. באמת. פשוט קפאתי, אפילו שלבשתי 2 חולצות,
סוודר וצעיף. היה לי קר. וכל מה שיכולתי לחשוב עליו זה מישהו
שיחמם אותי... מישהו מסוים... אתה בטח יודע על מי אני מדברת,
שמעתי פעם שהמתים קוראים מחשבות. אז תגיד- הוא שם עליי בכלל?
יש טעם להלחם על הזכות להיות איתו? להתאמץ בכלל, או שזה חסר
סיכוי? והוא יודע עליי? ומה הוא חושב על זה? או לא חושב על זה?
.... אני מעניינת אותו בכלל, תגיד לי?
ולמה אני שואלת אותך כל כך הרבה שאלות...? זה לא כאילו תענה לי
פתאום או משהו...
מסתכלת על התמונות שלך, שפה על הקיר ליידי, מימין. 4 תמונות
איתי, כשהייתי תינוקת- אחת בבית שלכם... שהוא רק של סבתא
עכשיו, אחת בחוץ, בחצר, אחת ברחוב... אמרו לי שהיית משוויץ בי
תמיד, זה נכון? תמונה אחת עם אבא... כשעוד היה לו שיער...
אחת עם איזה אישה לא מוכרת ואחת- לבד, כמו שאתה עכשיו שם
למעלה- בלעדינו.
אולי תקפוץ לשניה מתוך אחת התמונות האלה? אתה יודע- לשיחה
קצרה, חיבוק... אני לא אגלה, באמת! וגם אם כן- מי יאמין לי?
אני בעצמי בטח אחשוב שחלמתי את זה... רק תקפוץ לדקה החוצה! יש
לי כל כך הרבה שאלות לשאול, כל כך הרבה לספר... או שבעצם אתה
כבר יודע... אתה מסתכל עליי כל הזמן, אני יודעת- אני מרגישה
אותך.
סבא,
כל כך הייתי רוצה שתצא לרגע ותראה את הנכדים שלך- את אורן
בכלל לא הכרת... והוא כבר בן שנתיים, עושה פה סיבובים במרתף על
האופניים שלו... כל כך הייתי רוצה שתראה את כולם- איך כולם
גדלו והשתנו והתבגרו... כל כך הייתי רוצה שתצא לרגע ותחבק אותי
חיבוק אחרון, כי אני לא זוכרת את החיבוק האחרון שקיבלתי ממך...
הייתי רוצה שתגיד לי כמה אתה גאה בי על האישה שאני הופכת להיות
(ואז אני אסמיק ואצחק)... כן, אני כבר כמה שנים עם חזיה, וגם
קיבלתי לפני כמה שנים... גם את זה ידעת???
סבא, מה יהיה עליי? מה טומן לי העתיד? איך תהיה לי השנה הזאת?
מה עם ההוא- הוא ישים עליי בסוף?
אני כל כך רוצה לדעת, כל כך סקרנית, וכל כך רוצה לבקש ממך
שתעזור לי עם כל ה"צרות של עשירים" שלי... אבל זה לא ממש משנה,
כי אני יודעת שאתה צופה בי ושומר עליי, ואני יודעת שגם אם אני
לא אהיה מרוצה מכל מה שקורה, וגם אם ההוא לא ירצה אותי בחיים
כמו שאני רוצה אותו, וגם אם הציונים שלי במחשבים לא יהיו
מזהירים כדי שאני אוכל להראות לכל הבנים האלה שאני יותר טובה
מהם וגם אם כל מה שיכול להשתבש ישתבש (מרפי המניאק הזה...!)...
אני יודעת עמוק בלב, ומאמינה- שהכל קורה בגלל סיבה- ושאתה כבר
סידרת לי גורל, ועוד איזה גורל... וכל האכזבות והבכי והיאוש
שבדרך, הם רק חלק מהדרך אל האושר האמיתי שהועדת לי. אני סומכת
עלייך .
אני אוהבת אותך סבא.
ותודה.
מהנכדה האוהבת, שלא שוכחת ולא תשכח. |
