רואה כל דבר דומה, שום דבר לא זז
או משתנה, הכל קבוע
ואין לי מצב רוח, אולי זה כמו בחיים
באמת שום דבר לא משתנה כי לא מתקדמים
צריכים לעבור שלבים ונתקעים רק בשלב
הראשון שנראה כמו נצח
שמסכלים עליך אתה לובש מסיכה שטותית
מנסה לא להראות את עצבות שבך
אבל כשהבטן נפוחה מדאגות עצמיות
ואין למי להגיד, אתה מוציא את המרירות
על אחרים שלא אשמים
ואתה חפש אותם ולא מוצא?
נסגר בתוך קופסא אטומה שחורה
האפטימיות התמידית נעלמת עם הזמן
והופכת להיות ציניות מעצבנת
אבל זה נותן לך כח להמשיך
במעשים המשעממים שלא מקדמים אותך
ומוציאים את העצלנות שבך
בעזרת השם אתה אומר תמיד
כדי להתעוור
אומרים לך תאמין בעצמך
אולי תגיע למרחקים עצומים
ואל נא תסתכל על האחר
אולי הוא יותר טוב ממך
ואם תסתכל למעלה
ותבחר בשמש הנצחית
ולא בכוכבים אחרים
היא תדליק לך את האור של הדרך
שאתה רוצה להשיג |