|
בלי שום כוונה רצינית
להגיד מילה
עוד חיוך אחד
אני לא יכולה
לשאול כל מה שאני רוצה
כי אולי תענה
אני לא מוכנה עדיין לשמוע תשובות
אז הקול הקטן שבי אומר לי לשתוק.
על כף המאזניים תלויה אהבה
בפינה חשוכה מתביישת לצאת
לא אומרת מילה
לא יודעת לתת
הוא שותק אליי גם,
שותק עד שמת.
בהחלטה נחושה
יהיה אחרת
כל כך הרבה
שכבר לא זוכרת
עכשיו לא נושמת
כי אולי תשמע
ואני לא מוכנה עדיין להתמודד
אני עוד יושבת אתה כבר עומד
יוצא אל הדלת
ממשיך אל הזמן
אני פה מבולבלת
לא יודעת לאן
אני שוב מפסידה
אתה כבר רחוק,
כל פעם מחדש אני בוחרת לשתוק. |
|
|
א': שמתי לב
למשהו מוזר.
ב': מה?
א': שמתי לב שאת
כל הדיאלוגים
בינינו תמיד אני
מתחיל.
ב': וואלה?
א': וואלה, נראה
לי שזה בגלל השם
שלי.
ב': וואלה? רוצה
להחליף שמות?
א': מה זאת
אומרת, אני אהיה
ב' ואתה א'?
ב': כן.
א': טוב.
ב': שלוש ארבע
ו...
ב': וואלה,
סחטיין עלייך
ועל הרעיון. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.