בלי שום כוונה רצינית
להגיד מילה
עוד חיוך אחד
אני לא יכולה
לשאול כל מה שאני רוצה
כי אולי תענה
אני לא מוכנה עדיין לשמוע תשובות
אז הקול הקטן שבי אומר לי לשתוק.

על כף המאזניים תלויה אהבה
בפינה חשוכה מתביישת לצאת
לא אומרת מילה
לא יודעת לתת
הוא שותק אליי גם,
שותק עד שמת.

בהחלטה נחושה
יהיה אחרת
כל כך הרבה
שכבר לא זוכרת
עכשיו לא נושמת
כי אולי תשמע
ואני לא מוכנה עדיין להתמודד
אני עוד יושבת אתה כבר עומד

יוצא אל הדלת
ממשיך אל הזמן
אני פה מבולבלת
לא יודעת לאן
אני שוב מפסידה
אתה כבר רחוק,
כל פעם מחדש אני בוחרת לשתוק.