"פיתני הנחל בזמר גיל,
רינן וקרא בשמי,
הלכתי אליו אחרי הצליל,
נטשתי את בית אימי.
ואני יחידה, רכה בשנים,
ונחל אכזר לפני -
לאן הוא נושא את פני הקטנים?
למה הוא קורע את עיני?"
לאה גולדברג
כמה הזדמנויות
אתה יכול להחמיץ עוד,
אומלל?
כמה עוד אפשר
לדמיין רגע מאושר
ולומר: "חבל" ?
לא עוד,
לא עוד,
כי נגמר
הייתי רכה
ומתוקה
במיוחד בשבילך
ואתה היית מר
ונמהר
לא עוד,
לעולם לא עוד
אזרוק עצמי שוב בגללך
לנהר.
21/12/2006 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.