|
מדי פעם
כמוך
אני עוצרת ומתבוננת באזיקי
הבחירה שנעלתי על ידיי
נושפת מותשת בשיער
בו כיסיתי את פניי
ובעיניים שחורות אחרונות
משחררת כמיהה כמעט
שאתגלה
שאשתקף במלוא גווניי
שלא אנבול
שיכפו בי אהבה
שיאנסו אותי
לחופש |
|
|
אבא שלי הוא
ערומקו, כן, הוא
ערומקו
אפרוח ורוד בימי
הזוהר של צעירי
תל אביב. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.