and faded inner shininess
shines the eyes in lighted brightness?
Why do wondrous eyes have to marvel through
a forging utopian clue,
that leads back to a dystopian mess
and leaves us foolishly doubtless?
Why is it suddenly unfortunately true?
Could I be missing the saw
or am I only losing?
I am addicted to wonder.
I weep on the wrong law
that I have myself been engraving;
me, and no other.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|