|
כשאמות אם תוכל לא להניח אותי בשלום על משכבי
כי שוכבת מלחמה אנוכי.
איש בועט אתה
בעיטות רכות ודקות
כמעט כמו מכחול, מקשט בי
כחול- ורוד - ירוק
יש שמשקרים אותי ביום
אני תמיד העדפתי שמשכרים אותי בלילה
אלה של היום
מספרים לי את עצמי
אלה של לילה מספרים
את מי שיכולתי להיות.
שמעתי אותך שר
קורע את המילים
תמיד חשבתי שלדבר קשה
אבל עכשיו,
כל כך עצוב לשיר. |
|
|
לפעמים קורה
שהעמוד של הבמה
לא מזהה אותי,
ואז במקום להגיד
לי שלום, הוא
אומר לי "תן
סיסמה!" או משהו
כזה ואז אני
מרגיש מ-זה
מסכן, אבל רק
לרגע, כי מיד
אני מכניס לו
ססמה והוא לא
מבין מאיפה זה
בא לו.
אנשם. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.