אופטי מיסטי / מור |
וביקשתי ממנה לכאוב לי
היא אמרה "לא עכשיו,
אין לי פנאי, ואולי..."
והלכה רחוק אל השחפים
אין מקום בו אדע עוד עצב
למרות הקריאות הרמות
אין מקום בו לא אחוש כאב
והשחפים... והצווחות...
קפצה אל מי הים הקסום
התמכרה אליו, כמעט כמוני
הייתה אומרת "גלים רצונם
הוא אחיד ושליו,
תעזבני נא בשקט"
ונסחפה רחוק אל השחפים...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|