|
עיר מקפלת את עצמה
באור צהוב מתכסה
חוזרות טעויות על עצמן
כאילו חיות לבדן
הלילה שט לאט
מקפץ הגוף כמו ילד מופרע
סאון צלילים של שיר
חושך מנקה את העיר
חרטות מרירות בקצה הלב
ופחד בקצות האצבעות שורף
רעננה פורסת את עצמה
באור צלול מפשיטה עצמה |
|
|
אני ממש לא
הטיפוס שייפול
למלכודת הטפשית
של "אבא שלך
ערומקו...?"
וכו'.
אז תמיד הייתי
עונה לשאלות
האלה ב"כן",
במקום ב"לא".
עד ששאלו אותי
אם אבא שלי
חרמנזה.
אפרוח ורוד |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.