[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אגם ענקית
/
מקבץ ילדי בר

אנשי הקפה הקטנים מפחדים
"שעלול להיקרע חלל ריק ברציפות השירה"
למה פוחדים מהעניין הזה כל כך?
אולי גם השירה זקוקה למנוחה קלה
לשנה שנתיים של רביצה שתויה מזיקה
להפסקה קלה מבעלי כתבי העת המלוחלכים
השירה זקוקה לישיבה ארוכה בשירותים כדי לחרבן
חרבון ארוך מלא פסולת גרפומנית
בלי תדמית אפלה, במכנסיים מופשלים
כדי שלא תדע באמת
מהם הזיכרונות ומה היא בודה לעצמה
בשביל הנוחות בנוחיות

אבל מה אני יודע?
אני בסך הכול "ילד מעברה פראי"
גם אם אין לי מעברה לבוא ממנה
בכל זאת פראי
ועד היום אני מוצא את עצי מתנפל לפעמים
כמו ילד בר יחף
על פנסי המכוניות של באי התיאטרון הלבנים
וחיוך עצמי זרוע שדים מגחך אותי
תוך שאי הסדר הנשימתי מכיל אותי
לכמה הדקות שאני צריך
כדי לסיים עם עשר מכוניות
תמיד עשר
כמו מספר על חולצה
תמיד עשר




אני רוצה את האחיזה שלך
בלי תיקון הזיכרון
בלי שתעיר אותי מהחלום הזה
שתתיר לי להישאר
מזיע וחלול

אני רוצה לבוא אליך אבא
עד עכשיו בכלל לא רציתי
ועכשיו
הנה כן
פתאום יש רצון דוחף




שיר ראשון לנערה חתולית מרוטה:

נערה חתולית, בפרווה מרוטה,
נגעו בך בקור, נטולי חרטה
נערה חתולית, פרוותך שחוטה
הגוף שרד הכול, אבל נפשך הומתה

נערה חתולית, עם עין אחת,
בלי לשאול את נפשך, לקחוך לאמבט
חדרו וצרחו, והישירו מבט
והמיטו עלייך, קיר אסון מעוות

מה יהיה לך?
בבחינת הדברים שיוכלו להיות ועדיין לא היו
הרעים יותר מהנסבלים
מתי כבר תקפצי גם את
ותעזרי לי לנקות את חוש המוסר הטכני שלי?
אולי עכשיו?




הילד הגדול ביותר הגיע לעיר, והוא מפזר אבקת סוכר:

אני זקוק ל
קושי נוסף להתהדר בו
כמו אכילה מיואשת
במקום הרעבה עצמית מתחסדת
(יש משהו הרבה יותר נוראי וחולה
באכילה תוך ייאוש)

אני זקוק ל
סיום פרחוני. במהירות.
נשים בפרחים שיחלפו עליי מהר
ויקיאו עליי משהו משלהן
בגיחוך נחמד לא מחויב

אני זקוק ל
כל הסבתות המתות שלי
בכסא הגלגלים האטי שלהן
בשיער מדובלל
כאילו שהכול קרה וכלום כבר לא יהיה

(חישוב מהיר)
הסכרת באה שנה אחרי מות אבי
הסרטן בא תוך שנתיים
וכולם התחילו לרקוד עם המוות
בלי מניפסט סדור בשביל הסבר
מתי תבוא המחלה שלי?




הילד השביר כותב בעליית הגג שלו בלי לחשוב על אנה פרנק:

אפשר לשרטט קווים לדמותי
בשני עפרונות ומכחול
אחר כך להתחרט על זה
ולבכות בלי דמעות ומלח
ולתרץ את זה
בחיי שאפשר לתרץ את זה

אני נעול עכשיו
בגן הפרי הגבוה שלי
והמחברת היא המאהבת
לא את
את מולי אבל אין אותך
יש צללית שלך ברקע אבל לא אותך
ומים רותחים אחרי יין כהה










loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני חרמנית.







-פרוסת אננס-


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/12/06 7:28
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אגם ענקית

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה