ישבה ילדה לצידו של ירח
כואבת פוחדת ללא הגנה
ישבה הילדה באורו הזורח
ודמעה מתגלגלת בזווית עינה.
ישבה לצידו, ישבה ובכתה,
איש מעולם לא שמע את הבכי,
בכתה על אשר שמעה, ראתה,
עוד דמעה מתגלגלת לה על הלחי.
והירח מביט, לבן וטהור,
רוצה דמעתה הקטנה למחות,
רוצה להאיר לה את כל השחור,
רותה שתפסיק, שתפסיק כבר לבכות.
וכך הם יושבים שניהם יחד,
יושבים ובוכים על תמימות ישנה
יושבים ובוכים מכאב ומפחד,
על רצח אכזר של ילדה קטנה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.