להתאהב בכל פעם
באיש הלא נכון, זה דפוס.
לא להחזיק בעבודה אחת
יותר משלושה חודשים, זה דפוס.
להיות חולה בכל פעם
שאני רוצה לברוח, זה דפוס.
לתת אמון בכל אדם שני
ולהיפגע כי הוא שקרן, זה דפוס.
לתת צ'אנס לבחורים טובים
ואז למצוא בהם פגמים שהמצאתי
זה דפוס.
אחד אחרי השני
התאהבתי בהם
והם פגעו בי
עזבו אותי
או מתו לי.
ופעם אחר פעם
נשבעתי להפסיק
ושוב נפלתי.
והם מאחלים לי
בכל פעם מחדש
מישהו אחר שיתאים לי
יותר מהם.
אני מחייכת
והולכת
הלאה.
ושוב נופלת.
אז למה,
אם אני כבר יודעת
את הדפוסים שלי
אני לא מצליחה
להתגבר עליהם
כבר?