עומד מול המראה ומגלח פנים שמעולם לא היו פניי
ומתחתם חיוך שהחוויר
המכונה מגלחת רחוק מספיק כדי לא לשרוט את המסכה

רגע, העמדתי פנים די והותר, וכבר אין מול מי
מוציא את התער ומתופף מקצב שבטי על הכיור
רק בשביל האומץ

התנועה הראשונה קצרה ומעגלית
החמישית כבר ארוכה ונגד הזיפים
אני זוכר את הפנים שם מתחת, חד וחלק

אני מורח אלכוהול, לעורר את הפנים שמתחת
אחרי שנים ששתיתי אותו כדי לשכוח אותם

אין כמו צביטה ויקטוריאנית כדי להיראות מלא חיים
כרגע להיראות, רק עד שאחזור לחיות באמת

והזמן שימר.
העור של תינוק
והחיוך של ילד
התווים עודם של נער
רק הקמטים של מבוגר
כנראה שהגיע הזמן לקנות קרם נגד ניסיון