בוודאי תשמחי לדעת,
שיצאתי פמיניסטית מושבעת.
גברים לא מפחידים אותי סבתא,
את יודעת.
ואני כותבת שירים, כמו שהבטחתי,
כותבת ולא מפסיקה.
גם כשזה כואב לי סבתא,
גם כשאני בוכה.
ומגדלת את בני בעצמי,
אני חושבת שאני קצת גיבורה.
עדיין סובלת מסיוטים סבתא,
עדיין רועדת בחשיכה.
ולפעמים אני מקיאה,
די הרבה כך נדמה לי,
ואומרת הרבה יותר,
משכדאי לי.
אני בעיקר מתגעגעת אליך,
וחושבת עליך כל לילה לפני השינה.
מקווה שאת מביטה בי מלמעלה,
ואת גאה.
ואולי תוכלי לדבר איתו שם למעלה,
שיחליק לי קצת את העניינים.
אחרי הכל, אני ישנה לבד,
כבר שש שנים.
אבל אל תדאגי, אני בסדר,
הרבה יותר ממה שניתן לתאר.
מקווה למצוא בכל יום,
את האחד שיישאר.
ולהביא אותו אליך סבתא,
לביקורת עליונה.
ואולי להגשים את חלומך (וחלומי),
ולהרגיש פעם אחת שאני באמת שמחה.
לסבתא שלי, באהבה שלא נגמרת, 24.12.2006 |