|
עיוורים אנחנו צועדים
בסמטאות נטושות חשוכות
הולכים באותם השבילים
מחפשים את אותם האורות
באותה הדרך החשוכה
גם אני עוברת
הולכת אל הלא נודע
צועדת כמו עיוורת
ואיש אחד זקן
לוחש לאוזני החירשת
תתבונני עמוק בחושך
מסתתרים שם צבעי הקשת |
|
|
רק עוד כוס קפה
אחת לפני שאלך,
אל העמק
שלמטה...
(תרגום חופשי של
שירי בוב דילן,
כרך 9) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.