כמה יגעות העיניים,
עייפות מלהתבונן באישונים חומים מהופנטים.
על הדרך כל היופי נשפך
כאילו באמת היה טמון שם
כל אותן שנים
גורדי שחקים ונמלים מאירים
נעים בחלקיקים זוהרים ברוח המקפיאה
מבעד למעילים:
אנחנו הולכים,
אחת למספר צעדים
עושים סיבוב של ואלס
על מרצפות אספלט סבוכות
ומתנשקים,
הכל בנוי על מספר רגעים.
זה הולך להיגמר,
'עוד חמש דקות' את מבקשת,
ואני מחבק אותך בכל הכוח ששרד.
אני מורגל בלאבד
חיבורים מושלמים
הנה את עומדת,
כבר מחוץ לחלון הסמיך מאדים של הרכב.
ככה כל המסעות נפתחים:
עיניים נפקחות מקורי אהבה
והנופים הגדולים שוב מרעידים.
כל הצבעים נולדים בליל דצמבר מקפיא,
כל הכאבים הישנים נאנחים ומתים