לחן: עופר קדמון
חיה את הרגע הולכת על הסף
לא מסתכלת קדימה עוד צעד קטן נוסף
החיים לא נגמרים
תירגעי את רק בשנות העשרים
את המלכה אני רק פועל
כל גחמה שלך באהבה מקבל
משתרך אחרייך
עבד לשיגיונותייך
את ואני, בכלל לא הגיוני
את אומרת
החיים הם כמו סרט
את לא מבינה
זה שם אותי בפינה
את לא מתעוררת
את חיה בסרט
ואני אפילו לא שחקן משנה
סתם ניצב שכלום לא משנה
דורשת הכול כאן, מהר ועכשיו
ואם זה קיץ את רוצה כבר סתיו
לא מוותרת על הדרך שלך
כל כך מוחצנת, גלי קצת משהו רך
שואל את עצמי למה אני עוד כאן
איך לא עזבתי כשהיה עוד זמן
וכמו תמיד אין לי תשובה
קשור אלייך אמת או חובה
את ואני, פשוט לא הגיוני
את אומרת
החיים הם כמו סרט
את לא מבינה
זה שם אותי בפינה
את לא מתעוררת
את חיה בסרט
ואני אפילו לא שחקן משנה
סתם ניצב שכלום לא משנה
את ואני, זה משהו דמיוני
את ואני, בכלל לא הגיוני
כן משהו דמיוני, פשוט לא הגיוני
|
