אותיות אותיות, מקבצים מקבצים,
אתה דוקר אותי
קרה שניקרתי את עיניך
עכשיו אתה ממוטט עליי את ביתי

קרה שעמדתי מאחורי הקלעים,
הייתה לי זווית ראיה מושלמת על
הפער
בינו לבין המעריצה הצעירה שלו, עיניים שטופות דמעות
פניו שטופות זיעה.
הוא לא נותן שנשים יגעו בו, יש לו אלוהים.
היא נשבעת שהיא אוהבת אותו.

קרה שנסעתי איתו הביתה. הוא מצפה לילד.
הרהר פתאום בקול
"זו מעמסה גדולה, להיות
כל-כך חשוב
להם"
שואל את המנהלת החיננית שלו
"איך קראו לזאתי שביקשה חיבוק?"
אף-אחד לא זוכר.
אני זוכרת במדויק את היציבה שלה, בקושי מחזיקה את עצמה
בקושי ניצבת על ברכיה הפקות.
לא אמרתי כלום.

אני אוהבת לרקוד, לפעמים
סתם ככה, בסלון, לבד, וצועקת וצוחקת
את כל השירים הסתמיים האלה,
בהודית, אם אפשר.

קרה שהזיתי מפגש בינינו, בתווך,
באמצעו של הפער.
אתה יודע איך קוראים לי.
אני יכולה לגעת בך.
אין לי אלוהים.